מונחים
מילון המונחים
המונחים העבריים שבמאמרים (הכתובים בצרפתית), בתעתיק שבו הם מופיעים ובהסבר קצר. במאמרים, הקישו על מונח המסומן בקו מקווקו כדי לראות את הגדרתו.
- איסור והיתרIssour véHeter
- „האיסור וההיתר”: הלכות מאכלות אסורים ותערובות (שולחן ערוך, יורה דעה).
- כתיבים נוספים: Issour veHeter
- אמהAmma (pl. Amot)
- מידת אורך של 6 טפחים: כ־48 ס״מ לשיטת הגר״ח נאה, 57.6 ס״מ לשיטת החזון איש.
- כתיבים נוספים: Amot
- בן יומוBen Yomo
- כלי שהשתמשו בו בחום ב־24 השעות האחרונות. ממתינים עם ההכשרה עד שלא יהיה עוד בן יומו.
- בשר בחלבBassar beHalav
- איסור תערובת בשר וחלב: בבישולם יחד, באכילתם ובהנאה מהם.
- כתיבים נוספים: Bassar bé'Halav, Bassar be'Halav
- דבר גושDavar Gouch
- מאכל מוצק רותח: כשהוא מונח על כלי, הוא מבליע בו כמו קדרה על האש. בפסח הכול מחמירים בזה.
- דבר האבדDavar HaAved
- „דבר שאובד”: מלאכה המותרת בחול המועד כשדחייתה תגרום הפסד.
- דופן עקומהDofen Akouma
- „דופן שנעקמה”: סכך פסול פחות מ־4 אמות הסמוך לדופן נחשב כהמשך של הדופן.
- הגעלהHag'ala
- הכשרה במים רותחים: טובלים את הכלי בסיר שמים רותחים בו בעוצמה על האש (כלי ראשון).
- כתיבים נוספים: Hagala, Hag'alat Kelim
- חול המועד'Hol HaMoed
- הימים שבין יום טוב הראשון ליום טוב האחרון בפסח ובסוכות: מלאכות מסוימות אסורות בהם, ואחרות מותרות לצורך המועד או כדי למנוע הפסד.
- כתיבים נוספים: Hol HaMoed, 'Hol Hamoed
- חמץ'Hamets
- מאכל שהחמיץ מאחד מחמשת מיני דגן; אסור בפסח באכילה, בהנאה ובהחזקה ברשותו.
- כתיבים נוספים: Hamets
- טפחTéfa'h (pl. Tefa'him)
- מידת אורך (רוחב אגרוף): כ־8 ס״מ לשיטת הגר״ח נאה, 9.6 ס״מ לשיטת החזון איש.
- כתיבים נוספים: Tefa'h, Tefa'him, Téfa'him
- יום טובYom Tov
- יום חג שבו המלאכה אסורה כבשבת, מלבד מה שנצרך להכנת הסעודות (אוכל נפש).
- יום טוב שני של גלויותYom Tov chéni
- יום החג השני הנוהג בחוץ לארץ.
- כתיבים נוספים: Yom Tov cheni
- כבוש כמבושלKavouch KeMevouchal
- „כבוש כמבושל”: מאכל ששהה 24 שעות בנוזל מבליע בכלי כמו בבישול.
- כתיבים נוספים: Kavouch
- כביצהKabeitsa
- שיעור נפח של ביצה. האוכל יותר מכביצה פת או עוגה — הרי זו סעודה, שיש לאכלה בסוכה.
- כתיבים נוספים: Kebeitsa
- כזיתKazaït
- שיעור נפח של זית, השיעור המזערי לרוב המצוות והאיסורים שבאכילה; בגודלו יש דעות שונות.
- כתיבים נוספים: Kazait, Kezaït
- כל נדריKol Nidré
- תפילת התרת הנדרים הנאמרת בפתיחת יום הכיפורים.
- כתיבים נוספים: Kol Nidrei
- כלי ראשוןKeli Richon
- הסיר שעל האש, או מה שהוטבל בו. מכשירים אותו בהגעלה במים רותחים.
- כלי שניKeli Chéni
- כלי שקיבל את המאכל החם מחוץ לאש (צלחת שמגישים אליה במצקת, כפית קטנה). מכשירים אותו במים שנשפכו מסיר, שחומם עדיין 71°C לפחות.
- כתיבים נוספים: Keli Cheni
- לבודLavoud
- „לבוד” (כמחובר): רווח של פחות מ־3 טפחים נחשב כסתום.
- ליבוןLiboun
- הכשרה בחום יבש. ליבון חמור: 371°C, לכלי שבלע ישירות מהאש; ליבון קל: חימום פחות עז.
- כתיבים נוספים: Liboun 'Hamour, Liboun Hamour, Liboun Kal
- לישב בסוכהLechèv BaSoucca
- הברכה „…לישב בסוכה”, הנאמרת כשאוכלים בה סעודה.
- כתיבים נוספים: Leshev BaSoucca, Lechev BaSoucca
- מוקצהMouktsé
- חפץ שאסור לטלטלו בשבת או ביום טוב.
- כתיבים נוספים: Mouktse, Mouktsa
- מזונותMézonot
- ברכת „בורא מיני מזונות” על עוגות ועל מאכלי דגן שאינם פת.
- כתיבים נוספים: Mezonot
- מלאכהMélakha
- מלאכה האסורה בשבת וביום טוב (ל״ט אבות מלאכה ותולדותיהן).
- כתיבים נוספים: Melakha, Mélakhot, Melakhot
- מעשה הדיוטMa'assé Hedyot
- מלאכה שאינה דורשת מומחיות של בעל מקצוע; מותרת ביתר קלות בחול המועד.
- כתיבים נוספים: Maassé Hedyot
- מצטערMitstaer
- מי שסובל בסוכה (גשם, קור, ריח, חרקים…): פטור מן הסוכה.
- משנה ברורהMichna Beroura
- פירוש החפץ חיים (תחילת המאה הכ׳) על חלק אורח חיים של השולחן ערוך; ספר היסוד בהלכה למנהג האשכנזים.
- נטילת ידייםNetilat Yadaïm
- נטילת ידיים של מצווה, בעיקר לפני אכילת פת.
- כתיבים נוספים: Netilat Yadayim
- סכךSkhakh
- גג הסוכה: גידולי קרקע תלושים שלא נעשו כלים, שצריכים לתת צל מרובה מחמה.
- כתיבים נוספים: Sekhakh
- עירוב תבשיליןErouv Tavchiline
- תבשיל שמכינים בערב יום טוב שאחריו שבת, ומתיר לבשל ביום טוב לצורך השבת.
- כתיבים נוספים: Erouv Tavchilin
- עירויIrouy
- שפיכת מים רותחים ישירות מהסיר שעל האש על הכלי או על המשטח שמכשירים.
- כתיבים נוספים: Irouy miKeli Richon
- קטניותKitniyot
- קטניות וזרעים (אורז, תירס, קטניות יבשות…) שהאשכנזים נמנעים מלאכלם בפסח.
- שולחן ערוךChoul'han Aroukh
- ספר ההלכה של רבי יוסף קארו (המאה הט״ז), בארבעה חלקים; יסוד ההלכה, ועליו הגהות הרמ״א.
- כתיבים נוספים: Choulhan Aroukh
- תערובתTaarovet
- תערובת של מאכל אסור במאכל מותר; הלכותיה קובעות מתי התערובת נשארת מותרת.
- כתיבים נוספים: Taarovot